מבט עיוני אל 'האחר', על רב גוניות ורב תרבותיות
העולם עובר תהליכי גלובליזציה. נמלי התעופה נעשו מרחב ססגוני למפגש רב-תרבותי ויזואלי. תנועה של מטוסים, אוניות ורכבות, אמצעי תקשורת טכנולוגיים כמו האינטרנט ותאגידים מסחריים בין-לאומיים הופכים את העולם הגדול למרחב משותף (מקוויל, 2014). המרחק הפיזי מתקצר, והמפגש בין אנשים שונים נעשה מיידי. ה"זר" שמעבר לאוקיאנוסים נעשה קרוב ומוכר. המרחב הטכנולוגי המדומיין והמרחב הפיזי-הגיאוגרפי משתנים. התנועה, הניידות וההגירה של אוכלוסיות רבות מתרחשות בזמן קצר לטווח ארוך. שינוי מרחב חיים נובע ממגוון גורמים: כמה מהם הם בריחה ממציאות קשה, התנתקות ממשפחה, מחברה ומתרבות אל חיים אחרים וזרים. עוד גורמים להגירה הם בחירה, חיפוש תעסוקה, מעבר למציאות חדשה ומשיכה לעולם אחר. לשתי האפשרויות רקע הכולל מציאות שיש בה מלחמות, סכסוכים פוליטיים, אידיאולוגיות, בצורת, שאיפה לשיפור תנאי המחיה ועוד. תהליכי הגלובליזציה מאפשרים תהליכי הגירה ומזמנים אותם, ואלה משפיעים על מערכות החיים – על הכלכלה ועל מערכות הבריאות וחינוך. שני תהליכים סותרים מאפיינים את ההגירה הנובעת מתופעת הגלובליזציה. מחד גיסא העולם נעשה פתוח, ללא גבולות, נוח לתנועה ולשינוי ומאידך גיסא אנחנו עדים לתהליכים של סגירה, הצבת גבולות אנושיים, חומות מגן המבקשות לשמור מרחבים של זהות לאומית או על ייחודה של המדינה. השינויים הקונפליקטואליים הללו משפיעים על היבטים חברתיים, תרבותיים-סוציולוגיים, פסיכולוגיים-אישיותיים וגיאו-פוליטיים, ולהם השפעה ניכרת על מארג החיים של כל השותפים: של הפרטים המהגרים ושל החברה שהם מבקשים להיטמע בה.
שץ אופנהיימר אורנה ( 2020 ). מבט עיוני אל 'האחר', על רב גוניות ורב תרבותיות. בתוך: חינוך במרחבים רב תרבותיים . רסלינג 49-68
מבט עיוני אל 'האחר', על רב גוניות ורב תרבותיות >>
***
אם הם רוצים להצליח הם יצליחו – השפעת השירות הצבאי על הבחירה במקצוע ההוראה בקרב מורים מבני הקהילה האתיופית
מאמר זה עוסק במורות מתחילות, בנות הקהילה האתיופית בוגרות תכנית תספ"ה,[ תוכנית סטודנטים פרחי הוראה] שהחלו את עבודתן בהוראה. באמצעות ראיונות עומק, מתארות המרואיינות את סיפור חייהן. מתוך ראיונות אלה חולץ הפרק אודות השירות הצבאי ונבחן כגורם בעל השפעה, על בחירת מקצוע ההוראה. בעקבות ניתוח הראיונות אודות חוויות הצבא עלו ממצאים שעוגנו בשתי תמות עיקריות: התמודדות עם סמכות ותחושות של מסוגלות עצמית. תמות אלה נבחנו על ידי המרואיינות בשתי נקודות זמן – השירות הצבאי וההתנסות המקצועית בהוראה. מתאורן של המרואיינות עולה שההתמודדות עם הסמכות במהלך השירות הצבאי מאפשר להן להתמודד עם סמכות בהוראה. חוויות של הצלחה מעוררות בהן תחושות של מסוגלות עצמית שבהמשך הן מעבירות אותן אף ללומדים. ההתנסויות בצבא מתוארות על ידי המרואיינות כמאפשרות להן להשתלב חברתית ומקצועית. השתלבות זו היא משמעותית לא רק לבני הקהילה אלא היא בעלת ערכים חשובים לחברה הישראלית.
שץ אופנהיימר אורנה ( 2017). אם הם רוצים להצליח הם יצליחו – השפעת השירות הצבאי על הבחירה במקצוע ההוראה בקרב מורים מבני הקהילה האתיופית. בתוך: על מדים אני מלך – אוכלוסיות ייחודיות והשתלבותם בצה"ל עורכים: נועם בן יוסף אזולאי יצחק גילת ורבקה שגיא הוצאת מערכות 161-179
אם הם רוצים להצליח הם יצליחו >>
***
תוכנית תספ״ה לבני הקהילה האתיופית – תוכנית של תקווה
מאמר זה מתאר את התוכנית הייחודית תספ"ה ( תכנית לסטודנטים פרחי הוראה. באמהרית – תקוה) של בני הקהילה האתיופית במוסדות האקדמיים לחינוך. תכנית תספ"ה הוקמה לפני כעשור וכיום מתנהלת ב – 6 מכללות אקדמיות לחינוך. התוכנית צמחה מתוך יוזמה חברתית מקומית של חברי סגל המלמדים במכללות האקדמיות לחינוך. באמצעות יוזמה זו ביקשו לממש מחויבות ואחריות חברתית בתחום הכשרת המורים. המאמר סוקר גישות בתחום הרב תרבותי, המהוות מסגרת לפיתוחה של התוכנית. כמו כן המאמר מתאר את הסטודנטים בני הקהילה האתיופית הלומדים בתוכנית, והאתגרים עמם הם מתמודדים בתחום ההשכלה הגבוהה. המאמר מציג את התוכנית הייחודית – תספ"ה, הרציונל של התוכנית, מטרותיה, הרכיבים הייחודיים המאפיינים אותה וכן את האתגרים עמם התוכנית מתמודדת, בשלב ההכשרה להוראה ובשלב הכניסה להוראה.
קישור למאמר: תוכנית תספ״ה לבני הקהילה האתיופית – תוכנית של תקווה (2020). בתוך: לפתוח דלת – יוזמות לאחריות חברתית בהכשרת מורים. מכון מופ"ת עורכות: אורנה שץ-אופנהיימר וזמירה מברך. 173-195
תכנית בני הקהילה האתיופית – תכנית תספ"ה >>
***
נרטיבים של מורים מתחילים הפועלים למען אחריות לצדק חברתי
בעקבות תופעת ההגירה המתעצמת, בשנים האחרונות בכל רחבי העולם, בית הספר נעשה מוקד אף הוא למקום מפגש של ילדים הבאים מתרבויות שונות. המאמר מתבסס על מחקר אודות שני נרטיבים של מורים מתחילים וחושף את תהליך התמודדות ם של מורים מתחילים בבית הספר נוכח מצוקות של תלמידיהם המהגרים ועוולות חברתיות שנעשו כלפיהם. המאמר מתמקד בשאלה מרכזית: אלו תהליכים עוברים המורים המתחילים בהתמודדותם עם סוגיות של אי צדק חברתי העולות בעבודתם.
ממצאי המחקר מלמדים, שלמורות מתחילות יש כוח להתמודד עם סוגיות של צדק חברתי. תהליך ההתמודדות שלהן כולל התבוננות וזיהוי עוולות חברתיות ובהמשך פיתוח פרקטיקות שונות לתיקון עולם בהיבט האישי ובהיבט המערכתי. תהליך זה מעורר את המורות המתחילות לבחון סוגיות אודות צדק חברתי ואודות תפקידן המקצועי בנושא. המאמר חושף את תרומתם של סיפורים אישיים להבנת עולמם של מורים מתחילים בהקשר של צדק חברתי ומלמד על כוחם הייחודי בהיותם אף הם – המורים המתחילים כמהגרים. הם מתבוננים, מזהים ופועלים לחינוך לצדק חברתי.
נרטיבים של מורים מתחילים הפועלים למען אחריות לצדק חברתי. נורית דביר ואורנה שץ – אופנהיימר (2020). לפתוח דלת – יוזמות לאחריות חברתית בהכשרת מורים. עורכות : אורנה שץ-אופנהיימר וזמירה מברך. מכון מופ"ת. 102-122.
מורים מתחילים פועלים לצדק חברתי >>
***
עונת ההגירה אל הדרום – עובדי הוראה מתחילים מהמגזר הערבי יורדים דרומה
במאמר זה נחשפים רכיביה של תופעה: עובדי הוראה חדשים )גננות ומורות( מהמגזר הערבי עוברים מהצפון ומהמרכז ללמד בדרום, בפזורה הבדווית בישראל. התופעה משתקפת בסיפורים של בוגרי מכללות ערביות להוראה, סיפורים המשקפים את עולם החוויות וההתנסויות שלהם מנקודת מבטם. בהנחה שסיפורים הם סוג של ידיעה המשקפת את התודעה האנושית, אפשר ללמוד באמצעותם על הרכיבים המקצועיים שעמן מתמודד כל עובד הוראה מתחיל. באמצעות ניתוח תוכן שנערך לסיפורים נחשפה התמה המרכזית בסיפורים: התמודדות עם המעבר מהצפון לדרום בשלושה שלבים: חיפוש עבודה ומציאתה; כניסה להוראה )המפגש עם המציאות של המקום האחר( ורטרוספקציה על שנת ההתמחות בסופה. שלושת השלבים נבחנים במפגש עם שֹונּות, על פני רצף הזמן, בהיבט האישי ובהיבט המקצועי. בהיבט האישי, עזיבת הבית והמשפחה; מפגש עם נוף ותרבות שונים ועם תחושות של בדידות. בהיבט המקצועי – מפגש עם סביבה חינוכית ושונּות תרבותית-מקצועית. חשיפת תהליכים של תופעת המעבר מהצפון והמרכז אל הדרום בהיבט האישי ובהיבט המקצועי, יכולים לסייע להיקלטות מורים וגננות במערכת החינוך.
שץ אופנהיימר, א' (2012). עונת ההגירה אל הדרום – עובדי הוראה מתחילים מהמגזר הערבי יורדים דרומה. במעגלי חינוך, 3, 18-2.
***
תפקידיו של המורה בכיתה הטרוגנית על פי גישתו החינוכית של קרל פרנקנשטיין
מאמר זה מתאר את תפקידיו של המורה המלמד בכיתה הטרוגנית. ההיבטים הדידקטיים והחינוכיים בעבודת המורה וקשייו המקצועיים בהוראה בכיתה הטרוגנית נדונים מנקודת מבט של התאוריה של קרל פרנקנשטיין. במאמר סקירה קצרה מן ההיבט ההיסטורי-חינוכי על התפתחות ה"כיתה ההטרוגנית" ועל המושגים השונים המלווים את העיסוק בנושא זה. תפקידיו של המורה המלמד בכיתה הטרוגנית הם לזהות את קשיי הלמידה הנובעים מדפוסי חשיבה שונים אצל הלומדים, לעצב דרכי הוראה כדיאלוג מתמשך ולסייע ללומדים לפתח חשיבה מופשטת מורכבת ואחראית, כדי שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם. על פי גישה זו, התפקיד נתפס כמורכב, כרוך בתהליך ודורש מהמורה הכרה בשונות שבין הלומדים ואמפתיה וסובלנות לתגובות בלתי צפויות אצל הלומדים.
התמודדות עם קשיים בלמידה ובחשיבה בכיתה הטרוגנית דורשת מן המורה יכולת רפלקטיבית על מקומו בתהליך הלימודי ומציבה בפניו אתגרים באשר למשמעות התכנים הנלמדים ולפרשנותם. תפקידיו של המורה בהתמודדות עם הקשיים העולים בתהליך ההוראה הם להביא למימוש יכולתם של הלומדים מחד גיסא ולעודד התפתחות מקצועית בקרב המורים מאידך גיסא.
שץ אופנהיימר אורנה (2006). תפקידיו של המורה בכיתה הטרוגנית על פי גישתו החינוכית של קרל פרנקנשטיין. מפגש 24, כתב עת לעבודה חינוכית-סוציאלית, הוצאת משרד הרווחה, עמותת אפשר, משרד החינוך ומכללת בית ברל, עמ' 107 – 120
***
תפיסותיהן של מורות כלפי ההוראה לילדים המתקשים בלמידה על רקע שונות תרבותית
להיבטים אתניים, תרבותיים וחברתיים השפעה ניכרת על תהליכי הלמידה בבית הספר. לתפיסותיהם של המורים בדבר השפעת היבטים אלה על תהליך הלמידה של ילדים יש חשיבות רבה. תפיסות המורים כלפי הילד הלומד, מידת יכולתם לשנותו, לקדם ולטפח את הילדים המתקשים בלמידה על רקע רב תרבותי – כל אלה הם מעניינו של מאמר זה.
שץ אופנהיימר אורנה (תשס"ו). תפיסותיהן של מורות כלפי ההוראה לילדים המתקשים בלמידה על רקע שונות תרבותית בתוך: במכללה, שנתון מכללת החינוך ע"ש דוד ילין (גיליון ייעודי בנושא ילדות וילדים).
תפיסותיהן של מורות כלפי ההוראה לילדים המתקשים בלמידה על רקע שונות תרבותית >>
***
פיתוח שיקולי דעת בהוראה – פרוייקט התערבות ירוחם
ההוראה כאתגר לחשיבה, למרות הספקות והעמימות המלווים אותה, דורשת מעורבת
אישית, רגשית וקוגניטיבית המאמר זה מוצגים תהליכי הנחייה למורים שמטרתם להביא את
המורים להוראה המטפחת חשיבה אצל הלומדים. במאמר דוגמאות לשיח שבין מורים
לתלמידים המעודדים תהליכי חשיבה. ההכוונה בהדרכתם של המורים, לממש כישורים אלה
בקרב תלמידים תסייע לתלמידים לממש את כישוריהם.
פיתוח שיקולי דעת בהוראה – פרוייקט התערבות ירוחם (1999). בתוך עין טובה, דו שיח
בפולמוס בתרבות ישראל, הקיבוץ המאוחד. 74-90
פיתוח שיקולי דעת בהוראה – פרוייקט התערבות ירוחם >>
***
Multicultural in Education
Beginning teachers’ narratives, coping with social justice
As global migration increases, teachers must address the difficulties of immigrant students. Using the narratives of first-year teachers, we focus on two key questions: What do they experience when addressing acts of injustice committed against their students? And which practices do they employ when educating students for social justice? The study findings point to a process of observation followed by action on two levels: individual and systemic. The article shows the contribution of teachers' personal stories to understanding the notion of social justice, and indicates the unique power of beginning teachers, who at times are themselves like new immigrants.
Nurit Dvir & Orna Schatz-Oppenheimer (2019): Beginning teachers’ narratives, coping with social justice, European Journal of Teacher Education, DOI: 10.1080/02619768.2019.1691991 https://doi.org/10.1080/02619768.2019.
Beginning teachers’ narratives, coping with social >>
***
Southward migration season: new Arab teachers from north move to southern Israel
This study addresses intercultural differences among novice teachers (K-12) who graduated Arab academic teachers’ colleges and lived in northern and central Israel before moving south to teach in Israel’s Bedouin diaspora. The source material consists of stories they entered in a contest, describing the personal and professional aspects of their experiences. These stories are assumed to represent a type of information that reflects human awareness, highlighting the professional elements concerning all new teachers. Content analysis revealed the principal theme of the stories, namely the three stages of coping with the move from north to south: seeking and finding a job; starting work as a teacher and encountering the realities of a different place; and retrospection at the end of the first year. These three stages are assessed in the encounter with disparity over time from: a personal perspective – leaving one’s home and family, encounter with a different landscape and culture, isolation and feelings of both satisfaction and frustration on returning home; and a professional perspective – encounter with the educational environment and cultural-professional disparities. Assessment of the processes involved in teachers’ southward migration may facilitate teacher intake in the educational system.
Schatz-Oppenheimer, O. (2016). Southward migration season: New Arab teachers from north move to south Israel. Intercultural Education, 27(3), 274-291. https://doi.org/10.1080/14675986.2016.1152046
Southward migration season new Arab teachers >>
***
Travelling far – drawing closer: Journeys that shape identity
This article concerns research undertaken during a journey back to Ethiopia by two groups of graduates of an academic program for training teachers from Ethiopian community in Israel. During the journey, personal interviews were conducted with each of the participants and compiled in a notebook (Gilad, 2006). The present study applies a qualitative analysis of narrative discourse excerpts from the interviews. The analysis indicates that those who participated in the trip were involved primarily with the ethos of their identity. During the trip, the students/graduates encountered their original culture, enabling internal dialogue between the world from which they came and their existential present. They thus reexamined various components of their personal, cultural and professional identities. The trip exposed participants to a tapestry of experiences, sights, personalities and questions and served as a springboard for personal empowerment in these three realms of identity. The study is unique for its qualitative analysis of authentic interviews gathered in the research field itself during the trip to the participants’ country of birth.
Schatz-Oppenheimer, O. & Kalnisky E., (2014) Travelling far – drawing closer: Journeys that shape identity. Journal of Diaspora, Indigenous and Minority Education. 8 (3). 170-187. DOI10.1080/15595692.2014.897225
Travelling Far Drawing Closer Journeys >>
***
Ethiopian Teacher Facing Latent Racism
This study explores the challenges faced by minority-group teachers, Ethiopian teachers in Israel. The aim of this study is to highlight two questions: what Ethiopian teachers say about their experiences facing latent racism and discrimination in the education system, and how they react to their experience of latent racism. A qualitative approach was used for this research via the narrative-inquiry methodology. Fourteen veteran Ethiopian Israeli teachers were interviewed. Findings show that most of the interviewees felt latent racism but did not complain or make any explicit statements about experiencing racism. Findings show, furthermore, that experience of "latent racism" is blurred on both sides, allowing the parties to be unaware of it and avoid confronting it. The contribution of this research lies in achieving a better understanding of the complexity of responses that refer to "latent racism," especially in the educational system.
Orna Schatz-Oppenheimer & Sara Habshush (2024). Ethiopian Teacher Facing Latent Racism. Pedagogika Społeczna 1 (91) Rok XXIII 63-77 https: doi.org/10.35464/1642-672X.PS.2024.1.05
Ethiopian Teacher Facing Latent Racism >>