הפואמה הפדגוגית של שנת ההתמחות
תחרות סיפורי מתמחים פתחה לפני המתמחים אפשרות לתת ביטוי לקולם ולספר את סיפורם האישי. אלה שנכנסו בשנה הראשונה בשערי המערכת החינוכית מספרים לעצמם ולקוראים מה מתרחש בעולמם האישי, אך בה בעת מייצגים את המציאות החינוכית שהם מתנסים בה בשנה ייחודית זו. הסיפורים הם עדות למתרחש בפועל במערכת החינוך, הם מעין צילום של המציאות החינוכית כפי שהיא נתפסת במבט חדש. מכאן שהם מאפשרים לנו להיטיב להבין מה מעסיק את המורים המתחילים מנקודת מבטם. יש בסיפורים כדי ללמד אותנו תובנות חדשות הקשורות בשלב ההכשרה, בשלב הכניסה למקצוע ואף בהתפתחות לאורך המשך החיים המקצועיים וגי סיפורים: (א) אלה הממוקדים בעולמו של הפרט – בהתבוננות של המורה בתלמיד היחיד או במצבו שלו כפרט; (ב) אלה הממוקדים ביחסי המורה עם סביבת הוראה שלו, עם המערכת שהוא מתפקד בה, על אנשיה, שפתה, על הטכנולוגיה שלה ועל תהליכי השינוי המתקיימים בה.
שץ-אופנהיימר, א' (2013). הפואמה הפדגוגית של שנת ההתמחות. בתוך ש' שמעוני וא' אבידב-אונגר (עורכות), על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה תל-אביב: מכון מופ"ת ומשרד החינוך. 162-148
הפואמה הפדגוגית של שנת ההתמחות >>
***
מהייטק להוראה – הקשר הוא עם אנשים, ולא עם שורת קוד במחשבים שינוי קריירה
בעשור האחרון אנו עדים לתופעה של מעבר עובדים מתחום הייטק אל תחום ההוראה. המאמר בוחן תופעה זו, באמצעות סיפורי מתמחים, בזיקה ל'תאוריית המיצוב' המחקרית נרטיבית. על שני מרכיביה העיקריים: 1. מניעים למעבר מהייטק להוראה והשתקפות הדימויים המקצועיים הייטק וההוראה, 2. הערכת המשימות וביטויי מוטיבציה וההתמדה בהוראה. המחקר מתבסס על 15 סיפורים שנבחרו מתוך מאות סיפורים של מתמחים המתארים באופן אותנטי את המעבר המקצועי מתחום ההייטק לתחום ההוראה. הסיפורים, נותחו ופורשו באופן טקסטואלי-נרטיבי ואפשרו לבחון את מיצובם מחדש של אותם מתמחים.
הממצאים של שתי התמות המרכזיות מלמדים על מניעי הבחירה למעבר המקצועי המתבססים על גרמי משיכה כמו השפעה על עולמם של הלומדים וגורמי דחיה מהמקצוע בעבר, כמו תחושת שיעבוד. התמה האחרת, היא המשימות וביטויי מוטיבציה והתמדה בהוראה שבה מודגש הקשר שבין מורה-תלמיד, התהליכים חברתיים בכיתה והקשרים בהוראה עם שותפי תפקיד. תהליך המעבר המקצועי מתואר בדרך של השוואה מתמדת בין המקצועות ואלה כוללים: השוואה בין מקומות עבודה קודמים ותנאיהם הייחודיים בהיי-טק בהשוואה לזירת העבודה החינוכית. למשל מבחינה כלכלית נתפס תחום העיסוק כנמוך, אך מאתגר ומעורר סיפוק בשל חוויות הצלחה עם הלומדים. לבחינת הסיפורים המתארים על דרכי התמודדות של מתמחים במעבר המקצועי אל קריירת ההוראה החדשה, השלכות על הכשרת הפונים להוראה כקריירה שניה ועל שילובם המיטבי במערכת החינוכית.
שץ אופנהיימר אורנה ועמנואל – נוי דליה (2022). התלמידים מעניינים אותי הרבה יותר מהלקוחות היפנים: שינויי קריירה מהייטק להוראה. בתוך: בחירה בהוראה כקריירה שנייה עורכים: סמדר בר טל ויצחק גילת. הוצאת רסלינג . 177-213
מהייטק להוראה – הקשר הוא עם אנשים, ולא עם שורת קוד במחשבים שינוי קריירה >>
***
"לא יכולתי להבליג" – מורים מתחילים מתמודדים עם סוגיות אזרחיות-דמוקרטיות
עבודת ההוראה היא גם מעשה ערכי חברתי. מורים לא תמיד מעיזים להתמודד עם קונפליקטים מהתחום האזרחי דמוקרטי ומורים מתחילים מתקשים באתגרים אלה ביתר שאת.
מטרת המחקר, לבחון באמצעות מחקר איכותני נרטיבי, שני סיפורים, המתארים מפגשי למידה טעונים וקונפליקטואליים בין מורים מתחילים לבין תלמידיהם, בתחום החינוך דמוקרטי-אזרחי בחברה הישראלית. הממצאים מוצגים באמצעות שלוש תימות:(a) מורים מתחילים מציבים אתגר דידקטי בפני התלמידים במטרה לעורר אצלם חשיבה ביקורתית; (b) תגובות בלתי צפויות של תלמידים הנחשפות במפגש ההוראה; (c) תגובות המורים המתחילים והתמודדותם עם מצבים ערכיים-טעונים. הממצאים מלמדים על כך שהמורים המתחילים חדורי שליחות לחנך את התלמידים, למציאות ערכית, אזרחית-דמוקרטית מוך שליחות, אך לא תמיד יש בידיהם את הכלים הרלוונטים להתמודדות. ההשלכות של הממצאים מתייחסות לכך שבשלב ההכשרה ובתהליך ההתמחות, חשוב לצייד פרחי הוראה בכלים מתאימים לזיהוי ההקשרים התרבותיים של התלמידים, באמצעות שיח ודיאלוג. כמו כן, יש לאפשר תמיכה מקצועית, שתסייע להם לברר את זהותם ותפקידם כמי שמעצבים את אלה שיהיו אזרחי העתיד.
עמנואל-נוי דליה ושץ אופנהיימר אורנה (2021). "לא יכולתי להבליג": מפגש מורים מתחילים עם סוגיות אזרחיות-דמוקרטיות גיליון 67 – אתר מכון מופ"ת https://images.app.goo.gl/Xvkq7KWuGjUG2Fkk7
"לא יכולתי להבליג" – מורים מתחילים מתמודדים עם סוגיות אזרחיות-דמוקרטיות >>
נרטיבים של מורים מתחילים הפועלים למען אחריות לצדק חברתי
בעקבות תופעת ההגירה המתעצמת, בשנים האחרונות בכל רחבי העולם, בית הספר נעשה מוקד אף הוא למקום מפגש של ילדים הבאים מתרבויות שונות. המאמר מתבסס על מחקר אודות שני נרטיבים של מורים מתחילים וחושף את תהליך התמודדות ם של מורים מתחילים בבית הספר נוכח מצוקות של תלמידיהם המהגרים ועוולות חברתיות שנעשו כלפיהם. המאמר מתמקד בשאלה מרכזית: אלו תהליכים עוברים המורים המתחילים בהתמודדותם עם סוגיות של אי צדק חברתי העולות בעבודתם.
ממצאי המחקר מלמדים, שלמורות מתחילות יש כוח להתמודד עם סוגיות של צדק חברתי. תהליך ההתמודדות שלהן כולל התבוננות וזיהוי עוולות חברתיות ובהמשך פיתוח פרקטיקות שונות לתיקון עולם בהיבט האישי ובהיבט המערכתי. תהליך זה מעורר את המורות המתחילות לבחון סוגיות אודות צדק חברתי ואודות תפקידן המקצועי בנושא. המאמר חושף את תרומתם של סיפורים אישיים להבנת עולמם של מורים מתחילים בהקשר של צדק חברתי ומלמד על כוחם הייחודי בהיותם אף הם – המורים המתחילים כמהגרים. הם מתבוננים, מזהים ופועלים לחינוך לצדק חברתי.
דביר נורית ושץ אופנהיימר אורנה (2020). נרטיבים של מורים מתחילים הפועלים למען אחריות לצדק חברתי. לפתוח דלת – יוזמות לאחריות חברתית בהכשרת מורים. עורכות : אורנה שץ-אופנהיימר וזמירה מברך. מכון מופ"ת. 102-122.
נרטיבים של מורים מתחילים הפועלים למען אחריות לצדק חברתי >>
***
סיפורן של שתי מורות מתחילות למתמטיקה בבית הספר היסודי
מאמר זה בוחן את עולמם של מורים מתחילים להוראת מתמטיקה, כפי שמשתקף בשלושה נרטיבים, שנכתבו על ידם. הסיפורים מתארים את עולמם של מורים מתחילים למתמטיקה מנקודת מבטם האישית – מקצועית ועל כן מהווים מסמך אותנטי. הם מתארים את התמודדותם עם יחסם של תלמידים הנכשלים במקצוע; את יחסם של הורים למורים המלמדים את המקצוע המתמטיקה ותחושותיהם הרפלקטיביים שלהם – כמורים מתחילים. האירועים המתוארים מאפשרים לחשוף את עולמו של המורה המתחיל למתמטיקה, ומסייעים לנו כחוקרים להבין את האקולוגיה של המורה למתמטיקה בה הוא נתון בתחילת דרכו. במאמר נתייחס תחילה למתמטיקה כתחום דעת ייחודי, לאפיונים של המורים המתחילים למתמטיקה, ולאחר מכן נציג את המסגרת התאורטית – נרטיבית, שעליה נבסס את הניתוח והפרשנות של הסיפורים המייצגים את עולמם של מורים למתמטיקה בשנת עבודתם הראשונה. ההשלכות של עבודה זו מאפשרות לנו לבחון מחדש את ההדגשים הנדרשים בהכשרת המורים למתמטיקה, וכן את הסיוע והתמיכה הנדרשת להם במיוחד בתחילת דרכם.
שץ-אופנהיימר, אורנה (2013). סיפורן של שתי מורות מתחילות למתמטיקה בבית הספר היסודי. בתוך ד' פטקין וא' גזית (עורכים), המורה למתמטיקה: מאפייני הכשרה, ידע, הוראה ואישיות של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי תל-אביב: מכון מופ"ת. 102-79.
סיפורן של שתי מורות מתחילות למתמטיקה בבית הספר היסודי >>
***
להתבונן במראה – תהליך הבניית הזהות המקצועית של מורות מתחילות כפי שהוא משתקף בסיפוריהן
בשנים האחרונות נתפסים סיפורי חיים וסיפורים מקצועיים ככלים חשובים בחקר זהויות אישיות ומקצועיות של מתכשרים להוראה ושל מורים מתחילים ומומחים כאחד. מאמר זה מתמקד במורה המתחיל ובסיפורים מקצועיים משנתם הראשונה. שנתו הראשונה של המורה המתחיל מובחנת כשלב ייחודי העומד בין שלב ההכשרה לשלב המומחיות. במהלך שנה זו מבנה המורה המתחיל את זהותו המקצועית: הוא מתלבט ביחס לבחירת המקצוע וביחס לדרישות מקצועיות וציפיות חברתיות ואישיות; הוא בוחן את הידע המקצועי שרכש בהכשרה, מעמתו עם תפקודו במערכת הבית ספרית והכיתתית, מחפש דרכים להשתלבות בקהילה המקצועית ובודק את מערכות היחסים עם עמיתים למקצוע, תלמידים, הורים ועוד.
מאמר זה מציג את עולמן של מורות מתחילות ובוחן את התהליך של הבניית זהותן המקצועית באמצעות שלושה סיפורים מקצועיים שהן כתבו (ראה נספח. מומלץ לקרוא את הסיפורים לפני קריאת המאמר). מדובר בסיפורים אותנטיים המתארים את שגרת החיים המקצועיים שלהן, חוויות, אירועים ומפגשים עם דמויות משמעותיות המבנים את עולמן המקצועי מרגע כניסתן לעבודה. הסיפורים מאפשרים ללמוד על הקשיים המצפים להן במפגש הראשוני עם המציאות החינוכית ועל הדרכים שהן בוחרות להתמודד אתם. כך נחשפת זהותן המקצועית – תפיסותיהן, מחשבותיהן, רגשותיהן והפרקטיקות שלהן.
ניתוח הסיפורים מבהיר תהליכים שונים המבנים את זהותן המקצועית של מורות מתחילות: מתחים ופערים בין עולם הדמיון למציאות ובין הצורך להסתייע בידי גורמי חוץ שונים ובין הרצון להסתמך על הכוח האישי והמקצועי. מתחים ופערים מעודדים התבוננות פנימית, רפלקטיבית, והתבוננות באחרים. אלה יוצרות דיאלוגים פנימיים בין האני האישי והאני המקצועי של המורות המתחילות ומבנים את זהותן המקצועית.
דביר נורית ושץ אופנהיימר אורנה (2011). להתבונן במראה – תהליך הבניית הזהות המקצועית של מורות מתחילות כפי שהוא משתקף בסיפוריהן בתוך: להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה. (עורכות) אורנה שץ אופנהיימר, דיצה משכית ושרה זילברשטרום. מכון מופת משרד החינוך. 91-115
להתבונן במראה – תהליך הבניית הזהות המקצועית של מורות מתחילות כפי שהוא משתקף בסיפוריהן >>
***
עונת ההגירה אל הדרום – עובדי הוראה מתחילים מהמגזר הערבי יורדים דרומה
במאמר זה נחשפים רכיביה של תופעה: עובדי הוראה חדשים )גננות ומורות( מהמגזר הערבי עוברים מהצפון ומהמרכז ללמד בדרום, בפזורה הבדווית בישראל. התופעה משתקפת בסיפורים של בוגרי מכללות ערביות להוראה, סיפורים המשקפים את עולם החוויות וההתנסויות שלהם מנקודת מבטם. בהנחה שסיפורים הם סוג של ידיעה המשקפת את התודעה האנושית, אפשר ללמוד באמצעותם על הרכיבים המקצועיים שעמן מתמודד כל עובד הוראה מתחיל. באמצעות ניתוח תוכן שנערך לסיפורים נחשפה התמה המרכזית בסיפורים: התמודדות עם המעבר מהצפון לדרום בשלושה שלבים: חיפוש עבודה ומציאתה; כניסה להוראה )המפגש עם המציאות של המקום האחר( ורטרוספקציה על שנת ההתמחות בסופה. שלושת השלבים נבחנים במפגש עם שֹונּות, על פני רצף הזמן, בהיבט האישי ובהיבט המקצועי. בהיבט האישי, עזיבת הבית והמשפחה; מפגש עם נוף ותרבות שונים ועם תחושות של בדידות. בהיבט המקצועי – מפגש עם סביבה חינוכית ושונּות תרבותית-מקצועית. חשיפת תהליכים של תופעת המעבר מהצפון והמרכז אל הדרום בהיבט האישי ובהיבט המקצועי, יכולים לסייע להיקלטות מורים וגננות במערכת החינוך.
שץ אופנהיימר, אורנה (2012). עונת ההגירה אל הדרום – עובדי הוראה מתחילים מהמגזר הערבי יורדים דרומה. במעגלי חינוך, 3, 18-2.
עונת ההגירה אל הדרום – עובדי הוראה מתחילים מהמגזר הערבי יורדים דרומה >>
***
"ציירתי את העיגול כדי שישמרו ממני מרחק": סיפורי מורים מתחילים ככלי ליצירת פדגוגיה נרטיבית
ברונר מתאר בספרו "תרבות החינוך" (2000) שתי השקפות אודות דרך פעולתה של התודעה האנושית בהתמודדות עם מקורות של ידע: האחת תופסת את התודעה האנושית כמנגנון חישובי במהלכו העולם נסרק, מאוחסן ומאוחזר. הגישה האחרת רואה את התודעה האנושית כמובנית מתרבות של ידע אנושי, היוצרת משמעויות מגוונות והקשרים שונים. הסיפור "חוני", המבוסס על האגדה תלמודית , מתאר באופן ספרותי כיצד מורה מתחיל לספרות המלמד בחטיבה העליונה, מצייר מעגל סביבו ואינו מאפשר לתלמידים, למנהל ולמורים "להיכנס" למעגל שחג סביבו. המעגל הוא קו חיץ בינו לבין סביבתו. באחד הימים כאשר ערך מבחן לתלמידיו בכיתה, ראה שאחת מבנות כיתתו רוכנת על המבחן ובוכה. הוא נגש אליה כדי לנחמה ביגונה מתוך מחשבה, שאינה יודעת לפתור את המבחן. אלא שלמורה מתברר, שבכייה קשור למצבה המשפחתי – הוריה מתגרשים. ענין זה יוצר מבוכה קשה אצל המורה המנותק ומהווה נקודת מפנה לגבי יחסו המנוכר והמנותק מהתלמידים. הוא יוצא מיום עבודתו, בהחלטה שעליו לצאת מהמעגל שחג סביבו, מתוך מודעות לתהליכים שעוברים עליו, כמורה חדש.
שץ אופנהיימר אורנה (2021). "ציירתי את העיגול כדי שישמרו ממני מרחק": סיפורי מורים מתחילים ככלי ליצירת פדגוגיה נרטיבית. בתוך: פדגוגיה נרטיבית דביר נורית גדרון אריאלה, הוצאת מכון מופ"ת. 71-85
"ציירתי את העיגול כדי שישמרו ממני מרחק": סיפורי מורים מתחילים ככלי ליצירת פדגוגיה נרטיבית >>
Novice teachers
Relationships are with people-not with lines of computer code: Changing career from hi-tech to teaching
What happens when hi-tech workers become teachers? Fifteen novice teachers’ narratives were examined referencing Positioning Theory. Two aspects of their career change were investigated: 1. Motives for change and image of the professions; 2. Task perception, motivation, and commitment to teaching. The teachers compared hi-tech to teaching in terms of appeal vs. rejection; financial sacrifice; feelings of enslavement due to work overload; need for meaningful interpersonal relations. The study demonstrates the importance of training which meets these teachers’ unique needs and provides conditions promoting integration, suitable placement, and acclimatization to the education system.
Imanuel-Noy D, Schatz-Oppenheimer O. (2023). Relationships are with people-not with lines of computer code: Changing career from hi-tech to teaching Australian Journal of Career Development 32(1):69-79: DOI:10.1177/10384162221142367
***
Novice teachers in a changing reality
The aim of this paper is to explore novice teachers’ experiences in the Covid-19 crises, and to examine their professional identity construction process. During the global crisis, novice teachers had to deal with unexpected challenges and take advantage of new opportunities. This study is based on 32 narratives of novice teachers in Israel who took part in a one semester online Zoom induction in two workshops. The open conversations narratives in the meetings were recorded and transcribed and then subjected to categorical content analysis. The findings show the challenges and opportunities related to three categories: technological, pedagogical and educational system in the novice teachers’ experiences.
This study contributes to understanding the novice teachers' experiences in the uncertainty and turmoil of the crisis and learning about professional dilemmas and tensions which gave rise to various challenges and opportunities that supported the construction of their professional identity.
Nurit Dvir & Orna Schatz-Oppenheimer (2020): Novice teachers in a changing reality, European Journal of Teacher Education, DOI: 10.1080/02619768.2020.1821360
Novice teachers in a changing reality >>
***
From ugly duckling to swan: Stories of novice teachers Beginning teachers’ narratives, coping with social justice
In this article, we examine processes that underline the formation of novice teachers’ professional identity through an analysis of three stories submitted as entries in a story competition. Analysis of the literary, psychological, and professional dimensions of the narratives reflect three aspects of professional identity-construction: conflict between personal and social-public perceptions of the teaching role; tension between biographical experiences and the perception of teaching; and a gap between fantasy and professional reality. Writing and publishing professional stories may contribute to our understanding of the generic components of teacher identity and what it means to be a novice teacher.
Schatz-Oppenheimer, O. & Dvir, N. (2014) From ugly duckling to swan: Stories of novice teachers. Teaching and Teacher Education, 37 (1), 140-149. doi:10.1016/j.tate.2013.10.011.
***
Beginning teachers’ narratives, coping with social justice
As global migration increases, teachers must address the difficulties of immigrant students. Using the narratives of first-year teachers, we focus on two key questions: What do they experience when addressing acts of injustice committed against their students? And which practices do they employ when educating students for social justice? The study findings point to a process of observation followed by action on two levels: individual and systemic. The article shows the contribution of teachers' personal stories to understanding the notion of social justice, and indicates the unique power of beginning teachers, who at times are themselves like new immigrants
Nurit Dvir & Orna Schatz-Oppenheimer (2019): Beginning teachers’ narratives, coping with social justice, European Journal of Teacher Education, DOI: 10.1080/02619768.2019.1691991 https://doi.org/10.1080/02619768.2019
Beginning teachers’ narratives, coping with social justice >>
***
Southward migration season: new Arab teachers from north move to southern Israel
This study addresses intercultural differences among novice teachers (K-12) who graduated Arab academic teachers’ colleges and lived in northern and central Israel before moving south to teach in Israel’s Bedouin diaspora. The source material consists of stories they entered in a contest, describing the personal and professional aspects of their experiences. These stories are assumed to represent a type of information that reflects human awareness, highlighting the professional elements concerning all new teachers. Content analysis revealed the principal theme of the stories, namely the three stages of coping with the move from north to south: seeking and finding a job; starting work as a teacher and encountering the realities of a different place; and retrospection at the end of the first year. These three stages are assessed in the encounter with disparity over time from: a personal perspective – leaving one’s home and family, encounter with a different landscape and culture, isolation and feelings of both satisfaction and frustration on returning home; and a professional perspective – encounter with the educational environment and cultural-professional disparities. Assessment of the processes involved in teachers’ southward migration may facilitate teacher intake in the educational system.
Schatz-Oppenheimer, O. (2016). Southward migration season: New Arab teachers from north move to south Israel. Intercultural Education, 27(3), 274-291. https://doi.org/10.1080/14675986.2016.1152046 (SJR-0.34
Southward migration season: new Arab teachers from north move to southern Israel >>