סיפור חיים מקצועי, נרטיב של קונפליקטים
נרטיב מַבנה זהות אישית-תרבותית ונרטיב מקצועי מַבנה זהות מקצועית. עניינו של מאמר זה הוא 'הנרטיב של הקונפליקט': המאמר חושף קונפליקטים שונים הארוגים בסיפורי חיים מקצועיים ובוחן את מקומם בהבניית זהות מקצועית. במאמר מוצגים סיפורי חיים מקצועיים של שלוש מדריכות פדגוגיות, הפועלות בהכשרת מורים. בסיפורים המקצועיים נחשפים קונפליקטים הבאים לידי ביטוי בנקודות מפנה מקצועיות, ביחס לידע המקצועי ובמפגש עם דמויות משמעותיות. המאמר מלמד שפעולת הסיפור חושפת את 'הנרטיב של הקונפליקט', המתגלע בעולם המקצועי, ומסייעת להבנת תהליך כינונה של זהות מקצועית. מכאן נודעת מרכזיותו של "הנרטיב של הקונפליקט" בתהליך הכשרה מקצועית, בהתפתחותם המקצועית במהלך החיים המקצועיים ובחקר זהויות מקצועיות.
שץ אופנהיימר אורנה ודביר נורית (2010). סיפור חיים מקצועי, נרטיב של קונפליקטים. מחקר נרטיבי: תאוריה, יצירה ופרשנות (עורכות) רבקה תובל-משיח וגבריאלה ספקטור – מרזל. הוצאת מכון מופ"ת ומאגנס. 322-346
ציירתי את העיגול שישמרו ממני מרחק
ברונר מתאר בספרו "תרבות החינוך" (2000) שתי השקפות אודות דרך פעולתה של התודעה האנושית בהתמודדות עם מקורות של ידע: האחת תופסת את התודעה האנושית כמנגנון חישובי במהלכו העולם נסרק, מאוחסן ומאוחזר. הגישה האחרת רואה את התודעה האנושית כמובנית מתרבות של ידע אנושי, היוצרת משמעויות מגוונות והקשרים שונים. הסיפור "חוני", המבוסס על האגדה תלמודית, מתאר באופן ספרותי כיצד מורה מתחיל לספרות המלמד בחטיבה העליונה, מצייר מעגל סביבו ואינו מאפשר לתלמידים, למנהל ולמורים "להיכנס" למעגל שחג סביבו. המעגל הוא קו חיץ בינו לבין סביבתו. באחד הימים כאשר ערך מבחן לתלמידיו בכיתה, ראה שאחת מבנות כיתתו רוכנת על המבחן ובוכה. הוא נגש אליה כדי לנחמה ביגונה מתוך מחשבה, שאינה יודעת לפתור את המבחן. אלא שלמורה מתברר, שבכייה קשור למצבה המשפחתי – הוריה מתגרשים. ענין זה יוצר מבוכה קשה אצל המורה המנותק ומהווה נקודת מפנה לגבי יחסו המנוכר והמנותק מהתלמידים. הוא יוצא מיום עבודתו, בהחלטה שעליו לצאת מהמעגל שחג סביבו, מתוך מודעות לתהליכים שעוברים עליו, כמורה חדש.
שץ אופנהיימר אורנה (2021) ציירתי את העיגול כדי שישמרו ממני מרחק: סיפורי מורים מתחילים ככלי ליצירת פדגוגיה נרטיבית. בתוך: נורית דביר ואריאלה גדרון (עורכות) פדגוגיה נרטיבית – מסיפורים אישיים לזהויות מקצועיות. 71-85
סיפור חיים מקצועי, נרטיב של קונפליקטים >>
***
להתבונן במראה: תהליך הבניית הזהות המקצועית של מורות מתחילות כפי שהוא משתקף בסיפוריהן
בשנים האחרונות נתפסים סיפורי חיים וסיפורים מקצועיים ככלים חשובים בחקר זהויות אישיות ומקצועיות של מתכשרים להוראה ושל מורים מתחילים ומומחים כאחד. מאמר זה מתמקד במורה המתחיל ובסיפורים מקצועיים משנתם הראשונה.
שנתו הראשונה של המורה המתחיל מובחנת כשלב ייחודי העומד בין שלב ההכשרה לשלב המומחיות. במהלך שנה זו מבנה המורה המתחיל את זהותו המקצועית: הוא מתלבט ביחס לבחירת המקצוע וביחס לדרישות מקצועיות וציפיות חברתיות ואישיות; הוא בוחן את הידע המקצועי שרכש בהכשרה, מעמתו עם תפקודו במערכת הבית ספרית והכיתתית, מחפש דרכים להשתלבות בקהילה המקצועית ובודק את מערכות היחסים עם עמיתים למקצוע, תלמידים, הורים ועוד.
מאמר זה מציג את עולמן של מורות מתחילות ובוחן את התהליך של הבניית זהותן המקצועית באמצעות שלושה סיפורים מקצועיים שהן כתבו. מדובר בסיפורים אותנטיים המתארים את שגרת החיים המקצועיים שלהן, חוויות, אירועים ומפגשים עם דמויות משמעותיות המבנים את עולמן המקצועי מרגע כניסתן לעבודה. הסיפורים מאפשרים ללמוד על הקשיים המצפים להן במפגש הראשוני עם המציאות החינוכית ועל הדרכים שהן בוחרות להתמודד אתם. כך נחשפת זהותן המקצועית – תפיסותיהן, מחשבותיהן, רגשותיהן והפרקטיקות שלהן.
ניתוח הסיפורים מבהיר תהליכים שונים המבנים את זהותן המקצועית של מורות מתחילות: מתחים ופערים בין עולם הדמיון למציאות ובין הצורך להסתייע בידי גורמי חוץ שונים ובין הרצון להסתמך על הכוח האישי והמקצועי. מתחים ופערים מעודדים התבוננות פנימית, רפלקטיבית, והתבוננות באחרים. אלה יוצרות דיאלוגים פנימיים בין האני האישי והאני המקצועי של המורות המתחילות ומבנים את זהותן המקצועית.
דביר נורית ושץ-אופנהיימר אורנה (2011). להתבונן במראה: תהליך הבניית הזהות המקצועית של מורות מתחילות כפי שהוא משתקף בסיפוריהן בתוך: להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה. (עורכות) אורנה שץ אופנהיימר, דיצה משכית ושרה זילברשטרום. מכון מופ"ת, משרד החינוך והתרבות. 91-116.
להתבונן במראה: תהליך הבניית הזהות המקצועית של מורות מתחילות כפי שהוא משתקף בסיפוריהן >>
***
נרטיב, זהות וזהות מקצועית
בשנים האחרונות נחקרת השאלה בדבר טיבה של הזהות בהקשרים שונים; ברמת אישיותו של הפרט, בקרב תרבויות שונות, לאומים, חברות טכנולוגיות, ארגונים מקצועיים שונים, כרפואה ( Adams, Hean, Sturgis & Clark, 2006 ;Chreim, 2005 ; ) עובדים סוציאליים ועוד (שנהב 2001). במקצוע ההוראה נבחנת זהותו המקצועית של המורה באמצעות חקר הפרקטיקות שלו, השקפות עולמו, דימויו העצמי והחברתי ועוד .(Elbaz-Luwisch, 2004)
הדיון במושג הזהות או הזהויות השונות נערך מנקודת מבט פסיכולוגית, סוציולוגית ופילוסופית. הפרדיגמה הנרטיבית מסייעת בבחינת הרכיבים השונים של הזהויות והדרך שבה הן נרכשות, מובנות ומכוננות את תפקודו של הפרט ( .(Riessman, 2008
עבודות ראשונות בהבנת המושג זהות החלו עם התפשטותה של התאוריה הפרוידיאנית. פרויד הכיר במושג זהות כחלק מתהליך ההזדהות של הילד עם הדמויות המשמעותיות שבחייו (הורים) בשלב האדיפלי. מאוחר יותר גם אריקסון ראה בהבניית הזהות גורם המארגן את התפתחותו של האדם בשלבים לאורך חייו ובהמשך אף מבדיל אותו מאחרים. תפיסה זו של ה"זהות" הדגישה את קביעותה, את אחדותה ואת ייחודה של הזהות. היא מתוארת כאינטגרציה של רכיבים שונים וכינונה מתרחש מתוך יחסי גומלין של הפרט עם הסביבה ובמשא ומתן פנימי שהפרט מנהל בין חלקיו השונים. תהליכי הבניה אלה לרוב מלווים במתחים ובקונפליקטים, פתרונם של הקונפליקטים הוא המכונן את הזהויות.
בשנים האחרונות, בעקבות התפנית שחלה במעמדה של הפרדיגמה הנרטיבית, טיבה של הזהות נתפסת באופן לא אחדותי אלא כריבוי של זהויות. תפיסה זו נתמכת בגישה הפוסט-מודרניסטית, הרואה את הסובייקט כגורם פעיל המבנה את המציאות ואת זהותו. הזהות נתפסת כשלל קולות המייצגים זהויות רב גווניות, דינמיות, פתלתלות ומשתנות.
שץ אופנהיימר אורנה (2008). נרטיב, זהות וזהות מקצועית. שבילי מחקר 15. 27-33
***
Narrative articles
From ugly duckling to swan: Stories of novice teachers
In this article, we examine processes that underline the formation of novice teachers’ professional identity through an analysis of three stories submitted as entries in a story competition. Analysis of the literary, psychological, and professional dimensions of the narratives reflect three aspects of professional identity-construction: conflict between personal and social-public perceptions of the teaching role; tension between biographical experiences and the perception of teaching; and a gap between fantasy and professional reality. Writing and publishing professional stories may contribute to our understanding of the generic components of teacher identity and what it means to be a novice teacher.
Schatz-Oppenheimer, O. & Dvir, N. (2014) From ugly duckling to swan: Stories of novice teachers. Teaching and Teacher Education, 37 (1), 140-149. doi:10.1016/j.tate.2013.10.011.( SJR- 2.058)
***
Episodes from the professional life stories of women teachers: A feminist reading.
In the modern world, women have acquired formal education, become professionals in the workforce, and are equal to men according to law. Yet cultural and social mores continue to characterize a woman as one who acts according to stereotypes. For these reasons and others, teaching has long been considered a woman's profession. Realization of the social and economic values of the modern world lies in our ability to advance intellectually. Are women teachers, who have succeeded in entering public life, able to advance in their profession through the realization of their intellectual potential? The authors examine the anomaly of continuity and change in the status of women in the teaching profession through a feminist interpretive reading. They maintain that, despite the significant changes that have occurred in how we view a woman's place in modern society, there is ‘continuity’ in the definition of the professional role of women as teachers. The reading will be based on material obtained from in‐depth interviews with teachers describing their professional outlook. The uniqueness of this study lies in the fact that women are researching the narratives of other women and analyzing women's discourse from their standpoint as women.
Schatz‐Oppenheimer, O., & Halpert‐Zamir, L. (2010). Episodes from the professional life stories of women teachers: a feminist reading. Teacher Development, 14(3), 365–379. https://doi.org/10.1080/13664530.2010.504022
Episodes from the professional life stories of women teachers a feminist >>
***
Power relations and caring in early childhood
Abstract This article is based on case study employing narrative research on the life story of an early childhood teacher educator and on field observations. The article examines power relations and caring in the spirit of feminist pedagogy in three different contexts: (1) the teacher educator’s life story; (2) an analysis of the lessons observed; (3) the feedback session with a teacher student, as well as interviews following the observations. The research shows that experiences of gendered power relations shape the teacher educator’s feminist educational perspective. Yet the attempt to translate power relations and caring from feminist ideology into professional practice is complex, reflecting the possibilities and limitations of the teacher educator’s professional role.
Dvir, N & Schatz-Oppenheimer, O. (2018). Power relations and caring in early childhood teacher education Journal of Education and Human Development 6 (3), 1-15
Power Relations and Caring in Early Childhood Teacher >>
***
Novice teachers in a changing reality
The aim of this paper is to explore novice teachers’ experiences in the Covid-19 crises, and to examine their professional identity construction process. During the global crisis, novice teachers had to deal with unexpected challenges and take advantage of new opportunities. This study is based on 32 narratives of novice teachers in Israel who took part in a one semester online Zoom induction in two workshops. The open conversations narratives in the meetings were recorded and transcribed and then subjected to categorical content analysis. The findings show the challenges and opportunities related to three categories: technological, pedagogical and educational system in the novice teachers’ experiences.
This study contributes to understanding the novice teachers' experiences in the uncertainty and turmoil of the crisis and learning about professional dilemmas and tensions which gave rise to various challenges and opportunities that supported the construction of their professional identity.
Nurit Dvir & Orna Schatz-Oppenheimer (2020): Novice teachers in a changing reality, European Journal of Teacher Education, DOI: 10.1080/02619768.2020.1821360
Novice teachers in a changing reality >>
***
Southward migration season: new Arab teachers from north move to southern Israel
This study addresses intercultural differences among novice teachers (K-12) who graduated Arab academic teachers’ colleges and lived in northern and central Israel before moving south to teach in Israel’s Bedouin diaspora. The source material consists of stories they entered in a contest, describing the personal and professional aspects of their experiences. These stories are assumed to represent a type of information that reflects human awareness, highlighting the professional elements concerning all new teachers. Content analysis revealed the principal theme of the stories, namely the three stages of coping with the move from north to south: seeking and finding a job; starting work as a teacher and encountering the realities of a different place; and retrospection at the end of the first year. These three stages are assessed in the encounter with disparity over time from: a personal perspective – leaving one’s home and family, encounter with a different landscape and culture, isolation and feelings of both satisfaction and frustration on returning home; and a professional perspective – encounter with the educational environment and cultural-professional disparities. Assessment of the processes involved in teachers’ southward migration may facilitate teacher intake in the educational system.
Schatz-Oppenheimer, O. (2016). Southward migration season: New Arab teachers from north move to south Israel. Intercultural Education, 27(3), 274-291. https://doi.org/10.1080/14675986.2016.1152046 (SJR-0.34
north move to southern Israel >>